חגה
A woman turns, circles around.
Is she circling around herself? Circling, dizzy, not seeing? Or moving through her life in dance?
Perhaps she turns back to see what’s left of her past interests, looks back in fear, looking for her own shadow.
Or wanders through the rooms of her own home, looking to go out but unable to.
A woman wanders ,staring ,wondering, or is she determined? Is she moving forward or is she withdrawing? Is her movement linear or is she tracing back her own steps?
It is possible that she is wandering the streets, paths, fields, city alleys, around the block or along the beaches, hoping to come across enlightenment.
Or is she really circling around her lover, perhaps continuing to circle round her wedding chuppa, not searching for her own self yet.
אשה חגה. מסתובבת.
האם היא מסתובבת סביב עצמה? חגה, מסוחררת לא רואה? או רוקדת את חייה בתנועה?
אולי היא מסתובבת לאחור, מחפשת מה נותר מתעסקת בעבר, מביטה אחור בפחד, מחפשת את צילה.
או מטופפת בין חדרי ביתה, מחפשת לצאת אך לא יכולה
אשה משוטטת תוך בהייה ותהייה, או שמא חדורת מטרה? האם פניה קדימה, האם היא נסוגה? האם הליכתה ליניארית או חוזרת על צעדי עצמה?
יתכן והיא מסתובבת ברחובות, בשבילים, בשדות, בסמטאות העיר, מסביב לבלוק המגורים או בחופים? מחפשת להיתקל בהארה.
או שבכלל חגה היא סביב אהובה, אולי ממשיכה את הקפות החופה? לא החלה כלל בחיפוש דמותה.
Eight works by eight different artists are displayed in Naby Gallery’s first exhibition. The artists were asked to express their experience during the Corona lockdown. The works on display express the general sense of paralysis, of social and creative isolation, whether experienced personally or communally.
At a time that allowed us to be introspective, the everyday and obvious were experienced from a different lens and even ceased to exist completely.
These less-than-ideal work conditions narrowed the accessibility of material for subjects to work with. Being stuck in this way, with abundant time during challenging circumstances, gave way to different artistic works, which are often not characteristic to the artist.
מה נשמע?
תערוכת ההשקה של גלריה נבי
בתערוכה מוצגות שמונה עבודות של שמונה אמנים אשר התבקשו להתייחס לחוויית הסגר בתקופת הקורונה. היצירות המוצגות קשורות לשיתוק הכללי, הבידוד החברתי והיצירתי, בין אם בתחושה אישית או תפישה ציבורית.
בתקופה בה הפנאי מייצר רגעי בהייה, מעודד זוויות ראיה ומחדד השקפה, המובן מאליו מקבל מעמד חדש או שחדל להתקיים.
התנאים הלא אידיאליים לעבודה צמצמו את הנגישות למושאי ציור ואת מגוון החומרים לעבודה. מתוך ה’תקיעות’ הזו, שפע הפנאי והסיטואציה הכל כך מאתגרת, נולדו יצירות אחרות ולעיתים פחות אופייניות לאמן.
